שומרת אחותי
השבת הזו, זו השבת של האזכרה במלאת שבע שנים למותה של יובל שלי, שסגרה את חייה בדיוק מושלם, כמו כל דבר שהיא עשתה בחייה, במלאת לה 11 ו-8 חודשים. ארבעה חודשים בדיוק לפני שמלאו לה 12 שנים. ביום בו ליבה של יובל נדם לנצח, התעוררה הילה אחותה מהתרדמת וחזרה לחיים. שוב דיוק מושלם ומצמרר. האם […]
הלב
אני מתעוררת. מנסה להבין איפה אני. פוקחת לאט לאט את העיניים ורואה את אמא שלי מולי. אמא שלי היקרה האהובה, למה את בוכה? "אני בסדר", אני מנסה לדבר, לצעוק לה, שלא תדאג, שאני מרגישה טוב אבל לא יוצא לי קול. אמא שלי רואה שהתעוררתי ומחבקת אותי חזק ואומרת לי מילים שאני לא מבינה. "יש לך […]
מדליית זהב
אני צופה בתרגיל המושלם. צופה בביצוע המדהים של לינוי אשרם, הספורטאית מספר אחת של ישראל ולא מצליחה לעצור את הדמעות. דמעות של התרגשות, גאווה ושל געגוע לימים בהם ליוויתי את יובל שלי לתחרויות בהתעמלות אמנותית מטעם "הפועל ראשון לציון". יובל פצפונת ממש, בת שבע בסך הכול, כשהיא כבר בנבחרת הקבוצתית. קבוצה של שמונה בנות, כולן […]
כל יום הוא חובה והזדמנות
יום נישואין בעוד שבוע בדיוק. אמנון ואני חוגגים 27 שנות נישואין, 28 שנות חברות ואהבה. 28 שנים שמתחלקות לשתיים. שתי תקופות עם חלוקה ברורה. חדה. עשרים שנות בניית משפחה. ביסוס יחסים. הכרות עמוקה. ארבע נסיכות שמעמיקות את האהבה, את החברות. שהופכות אותנו משני יחידים לשותפים לחיים. שמחזקות, מנקות את כל מה שמיותר, שהופכות את השוני […]
סימני חיים
יש כאלה שיקראו לזה צחוק הגורל. בזמן השבר הכי גדול של חיי אני שוהה במלונית היולדות בבית החולים. במקום שנולדים בו חיים חדשים, עם הבכי הטהור של התינוקות המלאכיים האלה, ועם האימהות הטריות, שעדיין כאובות מהלידה, שמלאות בגודש של רגשות וחלב. במקום שמתחילים בו חיים חדשים, אני, אמא שבשנייה אחת מאבדת חלק ממני, את ההווה […]
ברבור שחור
פורים 2013. יובל בוחרת להתחפש לברבור שחור. אני זורמת. זוכרים את הבחירות? שוב בוחרת לתת לה להחליט. לא מתעמקת במשמעות, אלא בעיקר באיך יובל תבנה תחפושת שתתאים לה. אנחנו מדברות, מתכננות, מסתכלות בתמונות ואני, כמו תמיד, מיישמת. מחפשת ליובל חצאית טוטו שחורה, שלא בנמצא משום מה, אבל כמובן לא מוותרת עד שאני מוצאת את החצאית […]
יובל אהובה שלי במלאת 6 שנים ללכתך
יובל היפה שלי, מלאת הצבעים והחן, שחייך היו קצרים אך יפים כמו האביב, בו נולדת. דוד גרוסמן היטיב לתאר בשירו “קצר פה כל כך האביב”, את הרגע הזה בו הטבע בשיאו, שופע חיים, הרגע הקצר והסוחף הזה, שמסתיים בחטף, באוושת עלים, בלי שנשים לב והוא כבר לא שם, הרגע חלף ואיננו. ”שהטבע צוהל בכל פה […]
להתמודד עם הפחד ולבחור בחיים
“קחי את גאוות אימך על האדם שאת, קחי את ליבי, הוא שלך ובשבילך, הכל צידה לדרך שתמיד אני איתך, נושמת, חולמת, קחי לך” ריטה ומשי קליינשטיין, אם ובתה, כתבו וביצעו את השיר שנוגע בכל כך הרבה אמהות ובנות. בקולן החם והמרגש, עם הלחן של אלנתן שלום, הן פורטות על מיתרי ליבנו ומגישות לנו באופן אינטליגנטי את הקשר הכל כך חזק […]
האם ניתן להבין את כוחו של הרגע?
מתוך אוסף פרטי תמונות סטודיו 8.2013 ב- 30.4.2019 יובל הייתה אמורה לחגוג 17 שנים. 17 שנים של עשייה, של מצוינות, של הגשמה ונגיעה בכל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה מובנים. יובל, ילדה שלי, לא זכית להגיע לרגע הזה. ברגע אחד הכל השתנה. שבריר שנייה. רגע אחד שלאחריו שום דבר כבר לא כפי שהיה. משמעותו […]
מה אם הייתי בוחרת אחרת?
״מתי אלמד לבחור נכון להאמין, לראות שטוב בלי להביט שוב לאחור לבחור נכון״ כולנו מכירים את מילות השיר המרגש הזה, שאותו שר והלחין אמיר דדון ביחד עם אלדד ציטרין. אני לא יודעת להגיד מה הסיבות להצלחה של השיר הזה אבל אני יכולה להניח שחלק גדול מההצלחה טמון במילים שנוגעות בנו, בלבטים שלנו, בהבנה של החוכמה בדיעבד ועד כמה […]